אודות העיר אריאל התחילה כחזון של ארבעה אנשים וסחפה אלפי משפחות
אריאל הצעירה, מחברת את הטבע השומרוני עם הבניה העירונית בהרמוניה מוחלטת.
על גבעה ירוקה בין הרי השומרון, אריאל מתבלטת מתוך הירוק והאבן. מיקומה המרכזי של אריאל על אדמת התנ"ך, עם אינספור אבנים מסותתות וממצאים ארכיאולוגים, הרוח העתיקה הנושבת בהרי השומרון מחזקת אפילו יותר את האווירה התנ"כית הנושבת בעצי הסביבה. אריאל מהווה פתח של עכשוויות בתוך בועה מן העבר, מהווה מרכז עירוני תוסס וצעיר ליישובי האזור ולמדינת ישראל כולה.
אריאל – מחזון למציאות
אריאל נולדה מתוך חזון של ארבעה ציונים- רון נחמן, יוסף בר אילן, גיורא שחר ודן חסמן, שהקימו את תנועת "גרעין תל אביב". הם היו רגישים דיים להבין את הצורך הגובר בהקמת עיר יהודית בשומרון שתהווה מרכז שירותים עירוני לישובים היהודיים שבסביבה. הארבעה פנו לשרי הממשלה וניסו לגייס את תמיכתם להקמתה של העיר אריאל. הם הבינו שלמרות שמדובר בשטח במחלוקת, עיר מרכזית בשומרון, כמו שאריאל מהווה כיום, היא הכרחית וחשובה לביטחון ישראל ובעיקר לתושבי האזור.
כמו ארבעת המייסדים, עוד אזרחים ומשפחות הבינו את הצורך בעיר כמו אריאל ונענו לקריאה, רובם המוחלט- חילונים ציונים, שראו את חלוצי העלייה הראשונה כמודל לחיקוי. הגרעין כלל 200 משפחות כשהממשלה השתכנעה ובשנת 1978 התקבלה החלטה בממשלה להקמת העיר אריאל בשומרון והמשפחות החלו במעבר לגבעה המיועדת. בגלל שהייתה זו עיר בהקמה, לא מעט מהמשפחות הסתבכו בדרכם למציאת השטח שהוקצה לאריאל, מה שהפך לסיפור משעשע לכל אחת מאותן המשפחות, שימשיך להיות מסופר בכל משפחה כנראה במשך דורות קדימה, עם סיפורי התברברויות שונים ומשונים. בסופו של דבר הגבעה נמצאה והתושבים החדשים של אריאל החלו להקים את ביתם בהתיישבות.
בונים את אריאל
התושבים הלהוטים, הגיעו לאריאל והקימו את בתיהם באוהלים ובמבנים ארעיים. לממשלה לקח עוד שנתיים עד שסיימו לבנות מבני קבע בשביל תושבי אריאל הצעירה אבל זה לא הרתיע עוד משפחות מלבוא ולהקים את ביתם בישוב החדש. המשפחות התחילו לבנות את אריאל בעצמם. פתחו מרפאות ובתי ספר יסודיים, מכולות ומתנ"סים ואריאל לאט לאט התחילה לקבל צורה של מרכז עירוני מרכזי כמו שתוכננה להיות.
עם פירוק ברית המועצות, הוחלט להעלות לאריאל כ-6000 עולים חדשים. בשביל עיר צעירה וקטנה, מספר כזה של עולים השפיע רבות על אופייה של אריאל אבל החיבור בין תושבי אריאל ה"ותיקים" לבין העולים החדשים, דוקא עודד את שני הצדדים ויצר עוד ועוד תעשיות ועסקים בין גבולות העיר. עקב הגידול באוכלוסייה שנוצר, עסקים לבלבו ואריאל הוכרזה רשמית כעיר. בעיר הוקמה מכללה (אוניברסיטת אריאל לימים) והיכל התרבות אריאל, הוקמו סניפים של תנועות נוער חילוניות (צופים בעיקר) ותורניות (בני עקיבא). ואוכלוסיית אריאל המשיכה לגדול בקצב טבעי מבורך כאשר עוד ועוד משפחות, מוקסמות מקסמה של העיר ומעתיקות את חייהן אליה.
אופיה של עיר
בגלל הצבתה של העיר אריאל על שטח נתון במחלוקת, הרבה מתייחסים לאריאל כעיר התנחלות גדולה (החמישית במספר ביהודה ושומרון). כשמסתכלים על העובדות, ניתן לראות כי אריאל יותר מזכירה את ההתיישבות של טרום הקמתה של ארץ ישראל, הן ברוח הציונית-חילונית שהביאו איתם ראשוני מתיישביה והן מצורת הקמתה, שבאה בעקבות החלטת ממשלה – כחוק. מקימי העיר החליטו לבצע כל שלב בהקמתה של העיר בהתאם לחוקי הממשלה בדיוק בשביל להמנע ממחלוקות לגבי הלגיטימציה החוקים של העיר. ההתיישבות באריאל מזכיר את ההתיישבות ברמת הגולן של אחרי מלחמת ששת הימים כשבמרכזה- חיזוק הגבול של המדינה היהודית והגדלת ההתיישבות היהודית באזורים הקרובים לגבולות.
מתיישביה הראשונים של אריאל לא התפרצו לאדמות לא להם אלא היו ממקימי העיר על שטח ייחודי שהוקצה לכך מצד הממשלה והחלטתה של הממשלה להקמת ישוב יהודי מרכזי בשומרון. ניתן לראות זאת גם בניסיונות למשא ומתן עם הפלסטינים. כבר משיחות השלום בקמפ דיוויד, דרש ראש הממשלה דאז אהוד ברק, להכליל את אריאל וגוש ההתיישבות הסמוך לה בתוך גבולות המדינה היהודית. הבכירים בשלטון הישראלי תומכים בכך עד היום ובכל הסכם שדובר מאז, מדינת ישראל החזיקה בגישה זו בנוגע לאריאל וההתיישבות הסמוכה לה. אריאל היא לא גחמה רגעית ועתידה להמשיך להתפתח ולגדול כמו שעשתה עד עכשיו.
עוד מאפיין שמבדיל את העיר מהתנחלויות מוכרות בשטחי יהודה ושומרון, בעיקר מבחינה תרבותית-דתית- האוכלוסייה שבאריאל. רובם של תושבי העיר הם חילוניים. בין אם הגיעו לאריאל מסיבות אידיאולוגיות של ציונות ובין אם הגיעו בגלל האפשרות לחיים חדשים בעיר חדשה, הם צובעים את גווניה של אריאל בצבעי החילוניות והליברליזם ויחד עם התושבים הדתיים באריאל, נוצר שילוב אורגני של מגוון רחב של האוכלוסייה הישראלית. הרוב החילוני באריאל, ממשיך להחזיק בזיקה מורגשת לתורה ולכן החיים המעורבים של חילונים ודתיים כאחד, מאפשרים את התרבות ההומוגנית המרשימה של העיר.
איכות החיים שלא מפסיקה לעלות
בגלל שאריאל ממוקמת מחוץ לשטחה המוכרז של מדינת ישראל, תושביה נהנים מכל הטבות המס הכלולות בישובים צמודי גבול כמו אריאל. רוב התושבים שעוברים להתגורר באריאל, מגיעים בגלל איכות החיים שהעיר מאפשרת. קרבתה של אריאל למרכז הארץ ולגוש דן יחד עם הוצאות מחיה נמוכות יחסית, מאפשרים למתגוררים באריאל, נחת כלכלית מסוימת. עם זאת, למתיישבים באריאל תמיד תהיה גם מחשבה ציונית עם המעבר לעיר. יישוב השטחים ואהבת ארץ ישראל הם מערכיהם הבולטים של המתגוררים באריאל, חילונים ודתיים כאחד.
בסביבת אריאל עשיה רבה, בין היתר תמצאו אזורי תעשיה רבים, מגרשי ספורט, פארק טיפוס אתגרי, ספרייה עירונית גדולה ועשירה ומרכז כושר וספא. העיר אריאל גדלה ומייצרת אפשרויות תעסוקה רבות לתושבי אריאל והאזור. קיימת תוכנית לסלילת קו רכבת מאריאל לראש העין ובכך לחבר עוד יותר את אריאל אל המרכז של ישראל ולסייע בתחבורה אל אריאל ומחוצה לה.
בואו לאריאל ולא תפסיקו להתפעל!